
איך המוח יכול להשתנות
מדענים נהגו להאמין שהמוח הבוגר הוא איבר קבוע; לאחר שלב מסוים בחיים, חשבו כי היכולות
למידה היא לא רק שינון עובדות ונתונים; זהו תהליך מורכב שבו המוח ממיין, מאחסן ומבין מידע חדש.
כל ילד רוצה להצליח בחיים בכלל ובלימודים בפרט, אבל כשהם נכנסים למערכת החינוך לא תמיד הם עומדים במשימה בהצלחה. תחושת הכישלון הצורב, חוסר היכולת להיות כמו התלמידים הטובים בכיתה, חוסר המוטיבציה להכין את השיעורים, פערים מצטברים, חוסר ריכוז ועוד – כל אלה מונעים מהילד לעמוד בדרישות שבית הספר מציב.
אם אתם משקיעים מאמצים רבים בלמידה אך התוצאות מאכזבות ביחס להשקעה הרבה. אם יש לכם יכולת, אבל ההישגים שלכם מתחת לממוצע, אתם וודאי חווים כתוצאה מכך תסכול רב. קרוב לוודאי שאתם חשים בהעדר בטחון עצמי והערכה עצמית, נוטים לוותר מראש, חרדים מבחינות ונתקלים בבעיות רגשיות והתנהגותיות
אז אם הגעתם אלינו, והילד שלכם הוא תלמיד בי”ס, כנראה שאתם מוטרדים מפער בין הציפיות לבין תפקודו של ילדיכם.
אנו מאמינים שעל ידי הערכה, תכנית טיפול וליווי נכון, כל ילד/ה יפתח גישה חיובית ויקבל את הביטחון העצמי החיוני לחיים של הצלחה והגשמה.
זהו השלב הראשון בתהליך, הבנת האתגרים העומדים לפניו/יה. ההערכה החינוכית כרוכה בבניית פרופיל למידה על ידי מתן מענה על כיצד הילד לומד, אופי ההבנה שלו, קשיים שיש לו וכיצד ניתן לקדם אותו (כולל אבחון דידקטי/פסיכודידקטי ומבחן מוקסו)
בואו נטפל בבסיס האחראי על הכל: המוח. אימון ותרגול יכולות מוחיות בסיסיות שונות עשויות לתרום בצורה ניכרת לשיפור יכולות הלמידה בכלל ושיפור יכולות הקשב והריכוז, הזיכרון ויכולות עיכוב תגובה בפרט (כולל מיינדפולנס, נוירופידבק, משחקי חשיבה וכו’)
אנו פה על מנת לעזור לכם לעשות סדר ולחשוב יחד מה כדאי, מתי ועם מי. ליווי ומעקב אחר יישום תכנית הטיפול המוצעת מבטיח כי הילד יקבל את המענה הנכון לו לאורך הזמן הנדרש לשינוי על ידי מגוון הגורמים המעורבים בהתקדמותו
האתגר הוא של כולם – רואה משמעות רבה וחיונית במעורבות של כל הדמויות המשמעותיות של הילד בתהליך (ילד-הורה-צוות חינוכי) ועבודה משותפת
בואו נסתכל על העיקר – התמקדות בהבנת התהליכים הקוגניטיביים והמוחיים הבסיסיים המונעים התקדמות ראויה
הקליניקה שלנו, המנוהלת על ידי ד”ר ג’ודי קוהאן, מגשרת בין עולם המחקר האקדמי העדכני לבין הצרכים היומיומיים של תלמידים ומשפחותיהם. ד”ר קוהאן, בעלת תואר דוקטור בחינוך מהאוניברסיטה העברית, מביאה עמה ניסיון עשיר כמרצה באוניברסיטה העברית, במכללות ובמשרד החינוך. התמחותה המקיפה כוללת מגוון קוגניטיבי בחינוך, מגדר ומחוננות, לצד הכשרה כמאבחנת דידקטית, התמחות בנוירו-פדגוגיה, והסמכה באימון נוירו-פידבק ובאבחון קשב באמצעות מוקסו.
מעבר לעבודתה הקלינית, ד”ר קוהאן פעילה בזירה האקדמית והמקצועית כחברה בוועדות שונות, יועצת בתחומי החשיבה, מגדר ומחוננות לגופי חינוך ציבוריים ופרטיים, וחברת מערכת בכתבי עת מובילים בתחומה בארץ ובעולם. ניסיון עשיר זה מאפשר לנו להביא את מיטב הידע התיאורטי והמחקרי שהצטבר לאורך שנים באקדמיה, וליישמו באופן מעשי להבנה וקידום של תלמידים בתפקודם הלימודי.
בניגוד למה שנהוג לחשוב, אין מבחן או רשימת בדיקה אחת לאבחון הפרעת קשב ופעלתנות יתר. לילדים עם הפרעת קשב ופעלתנות יתר עשויות להיות בעיות בדיבור עצמי (היכולת שלנו לדבר אל עצמנו), תחושת הזמן (בזמן זה נראה כי הוא עובר לאט מאוד או מהר מאוד), ומעבר מתוכנית א’ לתוכנית ב’. הם נוטים יותר מבני גילם להיאבק בהפרדה בין רגש לעובדה, כמו גם להגדיל את הסיכון שלהם להתנהגות א-חברתית ולעסוק בהתנהגות שאינה מחושבת היטב.
תסמיני הקריאה והשפה של לקות למידה יכולים להתייחס לדיסלקציה, שהיא הפרעת למידה הנפוצה בהשפעה על יכולתו של אדם לקרוא ולהבין שפה. לדוגמה, ה-DSM-5 מבהיר כיצד דיסלקציה היא מונח חלופי המשמש להתייחס לדפוס של קשיי למידה המאופיינים בבעיות עם זיהוי מילים מדויק או שוטף, פענוח לקוי ויכולות איות לקויות. בנוסף, אדם עם לקות קריאה לא יכול היה לבטא את המילים שהוא קורא כראוי או לאבד ריכוז מכיוון שמוטל עליו לקרוא באופן עצמאי או בקול רם. יש חוסר מודעות פונולוגית כאשר למישהו יש לקות קריאה או שפה. זה מרמז על כך שהפרט מתקשה לזהות או לתמרן הברות ופונמות בתוך שפה מדוברת. האופן שבו הם מרצפים מילים או קוראים הפוך הם תסמינים נוספים שיש לקחת בחשבון כדי לקבוע אם לאדם יש לקות למידה בקריאה או בכתיבה.
דיסגרפיה היא לקות למידה שבה מישהו יתקשה לכתוב בצורה קריא. זה יכול גם להשפיע על המיומנויות המוטוריות, כמו האופן שבו הם מחזיקים עיפרון בצורה לא נכונה עד שהכתיבה שלהם אינה ניתנת לקריאה. תלמידים שיש להם לקות כתיבה עשויים להראות סימפטומים של האטה כאשר הם מעתיקים או רושמים מילים על נייר או עשויים להתקשות באיות. בולט, ייתכן שלתלמידים אלה יהיה קשה לארגן את מחשבותיהם בזמן שהם כותבים. בנוסף, מישהו עם לקות כתיבה עלול להתקשות לדמיין ולייצר צורה או אות שעליו לכתוב.
דיסקלקוליה ידועה כלקוי למידה המשפיעה על יכולת מתמטית או חשבון של תלמיד. לדוגמה, ייתכן שתבחין בתלמיד שעשוי להתקשות בשליטה בידע במספרים או בקושי בספירה. שימו לב לתסמינים של מוגבלות מתמטית אלו שכיחה בכיתה. היכולות הקוגניטיביות הקשורות לליקוי למידה מתמטי מורכבות מזיכרון וזיכרון סמנטי, מהירות עיבוד ופתרון בעיות, ומיומנויות תפקוד ניהולי. הם עשויים להתקשות בפתרון בעיות מילים או פעולות אריתמטיות בסיסיות כגון חיבור, חיסור, כפל או חילוק.
מדענים נהגו להאמין שהמוח הבוגר הוא איבר קבוע; לאחר שלב מסוים בחיים, חשבו כי היכולות